ת"ד
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
|
4823-10-10
29/01/2012
|
בפני השופט:
יוסף ריבלין
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
רשאד ימני
|
| הכרעת דין |
1.
העובדות המוסכמות
ב 12.8.09 סמוך לשעה 16:00 נהג המבקש רכב פרטי ברחוב דובנוב בירושלים לכיוון הצומת עם רחוב גרץ ובכיוון נסיעתו תמרור ב-36 (301).
בהיכנס הנאשם לתחום הצומת - במרחק של כ -4 מטר מקו הכניסה לצומת היה מעורב בתאונה על ידי רכב נהוג בידי גיל קלאגבאן (להלן:המתלונן) שנכנס לצומת מימין לשמאל כיוון נסיעת הנאשם.
כתוצאה מהתאונה נחבלו הנאשם והמתלונן וכלי הרכב ניזוקו.
2.
השאלה שבמחלוקת
הנאשם טען בתשובתו לאישום כי אין ליחס לו אחריות לאירוע התאונה היות ושדה ראייתו "לא טוב".
3.
תימצות הראיות
המתלונן בהודעתו במשטרה (נ1) אמר כי נסע במהירות 35 קמ"ש ומוסיף "
הגעתי לצומת עד רחוב דובנוב, פתאום רכב שנסע ברחוב דובנוב משמאלי, נכנס לצומת כשיש לו תמרור האט ותן זכות קדימה כשהוא נכנס לצומת במהירות...בלמתי אבל התנגשנו..."(ש' 8-5 וראה גם פרו' עמוד 4 24-21).
הנאשםבהודעותיו (ת6) אומר כי עובר לכניסתו לצומת עצר "
עצירה מוחלטת" והולכי רגל חצו הכביש משמאל לימין (כיוון נסיעתי) ומוסיף
"אני התקדמתי בערך שני מטר על מנת לפתוח את שדה הראיה כי ממקום עמידתי הראשון אני לא רואה את התנועה החוצה, הסתכלתי שמאלה וימינה, תוך כדי גלישה לצומת, כבר הגעתי לאמצע הצומת, הייתי עם הפנים שמאלה ואז התחלתי לסובב את הראש ימינה ואז ראיתי רכב פרטי מגיע במהירות מימין לשמאל (ממרחק של 5 מטר) מיד בלמתי ונעצרתי במקום והתנגש בי בחזית של רכבו פינה שמאלית עם הדופן הימני של רכבי..." (ש' 14-8).
משנשאל הנאשם מדוע לא נתן זכות קדימה השיב "
כי לא ראיתי אותו, כי לא היה בכביש" (ש' 20) ובהמשך הוסיף כי נכנס לצומת יותר מהדרוש לזכות בשדה ראיה לכיוון המתלונן (שורות 46-40).
בבימ"ש חזר הנאשם על גרסתו כמפורט ואישר כי לא ראה את רכב המתלונן עובר לכניסתו לצומת והופתע (פרוטוקול עמ' 10 ש' 1 עמ' 9 ש' 20-18).
הבוחן המשטרתי ליאון דיכטר ערך ניסוי שדה ראיה ומצא כי מקו הכניסה לצומת שדה הראיה לנאשם 83 מטר (סעיף 4 לת/3 וראה גם התמונות 4,3 לת/4).
בחישוב שערך הבוחן קבע "
ברגע שרכב אחד(רכב הנאשם י.ר
) מתחיל בתאוצה ממצב עמידה, מקו הכניסה לצומת, בכל מהירות עולה על 129.9 רכב מס' 2 (רכב המתלונן י.ר
) לא נמצא בתחום שדה הראיה של הנאשם." ומסקנתו: הנאשם יכול היה למנוע התאונה (סעיף 14 לת/3).
4.
דיון
תמרור 301 (ב-36) קובע "
תן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה".
תקנה 64(ג) לתקנות התעבורה התשכ"א 1961 קובעת "
נהג רכב המתקרב בכביש לצומת... שלפניו מוצב תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה, יאט ובמקרה הצורך יעצור את רכבו, כדי לתת זכות קדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת..."
מחוות דעת הבוחן המבוססת על מדידות שערך ועל מרחק כניסת כלי הרכב לתחום הצומת מקו הצומת עולה כי הנאשם יכול היה להבחין מבעוד מועד ברכב המתלונן, לעצור ולמנוע התאונה. חוות דעת הבוחן אמינה עלי ולא נסתרה בחוות דעת נגדית. יכול והנאשם כפי שהסביר בהודעתו התמקד בכלי הרכב הבאים משמאל (ת/6 ש' 11) ולכן לא ראה רכב המתלונן מבעוד מועד. יש לציין כי חישובי הבוחן מבוססים על גרסת הנאשם במשטרה בה לא ציין דבר לגבי כלי רכב חונים בצומת, בניגוד לעדותו (פרו' עמ' 3 ש' 24). אין כל ספק כי משלא ציין הנאשם דבר לעניין כלי רכב שחנו בצומת בהודעה שנמסרה יום לאחר התאונה, אין כל משקל לדבריו בעניין זה בבימ"ש. אוסיף: גם אם חנו כלי רכב בתחום הצומת לפי עדות הבוחן התאונה מבחינת הנאשם נמנעת (פרו' עמ' 4 ש' 11-7).
לאור כל האמור מרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו - גרימת התאונה ברשלנות ואי מתן זכות קדימה.
ניתנה היום ה' בשבט 2012, 29 בינואר 2012, במעמד ב"כ המאשימה עו"ד חנא קובטי וב"כ הנאשם עו"ד איזוריס.